מורשת יהודית ברומניה 04.08.2024
אליעזר שטיינברג סופר יידיש, משורר ומחבר משלים, מורה רומני-יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 06.08.2024, 05:52
אליעזר שטיינברג נולד ב-22 למרץ 1880 בעיירה ליפקאני שבצפון בסראביה, באימפריה הרוסית, כיום ברפובליקה מולדובה. הוא נולד להורים יהודים שהיו חסידים, אבא יהושע ואם רייזל. לכן אליעזר שטיינברג קיבל חינוך מסורתי יהודי בחיידר אבל במגביל הוא למד בצורה עצמאית רומנית, רוסית וגרמנית ועוד מקצועות לימוד חילוניים.
בגיל צעיר התחיל אליעזר שטיינברג לכתוב סיפורי ילדים ומחזות ביידיש לתלמידי בית הספר שניהל, וגם אגדות למבוגרים. כמו בן דודו יהודה שטיינברג מחלוצי החינוך העברי המודרני, ניהל אליעזר בית ספר פרטי וחילוני, עם עברית כשפת ההוראה. הצגות הילדים עבור בית הספר נוצרו בהשראת פורים-שפילים ואגדות עם. בסיפורים אלה, דמיונו העשיר של המחבר, בשילוב עם תשומת הלב שלו למוטיבים פולקלוריים, הניבו סגנון חופשי ופיוטי. אליעזר שטיינברג פיתח גם שיטות הוראה מקוריות שבהן שולבו מסורות החיידר ישנות עם עקרונות הוראה מודרניים. חיידר היה בית הספר היסודי היהודי המסורתי שבו לימדו את הבנים מגיל 5, בדרך כלל השפה העברית, התנ"ך העברי ויסודות היהדות. למורה בחיידר קוראים לו מלמד.
אליעזר שטיינברג ניהל בית ספר פרטי חילוני בליפקאני, עיירת הולדתו, שבו שפת הלימוד הייתה עברית. ב־1919 הוזמן לעמוד בראש החברה לפעילות תרבותית בצ'רנאוצי. בהגיעו לצ'רנאוצי נעשה אליעזר שטיינברג אחד האישים המובילים והחשובים בחיי התרבות היהודיים ברומניה. הוא הקים שם בשנת 1922 תיאטרון ילדים ביידיש שבמקהלה שלו השתתף גם הטנור המפורסם לעתיד יוזף שמידט אשר גם עליו כתבתי מאמר ברובריקה הזאת ב-27 ליוני 2022.
אליעזר שטיינברג כתב מחזה בארבע מערכות עם מוזיקה בהשראת הסיפורים המקראיים ואגדות כגון אברהם אבינו ויוסף מוקיר שבת. יצירה זאת הייתה אחד הניסיונות הראשונים ליצור אופרה ביידיש. ההצגות שכתב והעלה בתיאטרון הילדים שהקים זכו להצלחה גדולה בצ'רנאוצי.
המשלים של שטיינברג הודפסו בנפרד בכתבי עת, למעט אוסף אחד של 12 משלים, בשם "דרך המשקפיים", שפורסם בחוברת בהרצה מוגבלת בשנת 1928. המשלים הפכו מהר מאוד לפופולריים מפה לאוזן, הן באמצעות קריאות פומביות של המחבר עצמו והן באמצעות דקלומים של אחרים. במשלים של שטיינברג, תרבות היהדות היא הביטוי העיקרי שדרכו באים לידי ביטוי רעיונות. פסוקים מהמקרא ואמרות מהתלמוד וחוקים, טקסים ומנהגים יהודיים צצים ללא הרף בציטוטים, בפרפראזות, ברמזים ובמשחקי מילים. למרות זאת, המרכיב היהודי הוא בסך הכל כלי, שכן הסוגיות שבבסיס המשלים נותרו אנושיות אוניברסליות. לדוגמה, תוך שימוש בארבעת השמות לחרמון שבתורה ובארבע המילים הנרדפות בהן משתמש הנביא יואל למונח ארבה, שטיינברג כותב משל בשם "חרמון", שבו מופיע שור הבר האגדי של המדרש אבל נושא המשל הוא למעשה אי השוויון בין בני אצולה לאנשים פשוטים במבנה המס שהמדינה גובה. חיים נחמן ביאליק, ששטיינברג העריץ, ראה במשלים אלה יצירות מופת וכתב : "לכל משל שלו יש קסם מיוחד. שטיינברג הוא אמן גדול שכתביו יעשירו לעד את הספרות שלנו…" סוף ציטוט.
כדמות המכובדת ביותר באיגוד בתי הספר היהודיים של צ'רנאוצי ובאגודת התרבות היהודית של רומניה שנוסדה בשנת1921 במסגרת הגבולות של רומניה הגדולה, מילא שטיינברג תפקיד מוביל בחיי התרבות של יהודי רומניה. הוא נסע ברחבי רומניה כדי להרצות בנושא תרבות יהודית. בשנת 1925 תכנן לעלות לארץ ישראל אבל לא הצליח להשלים חלום זה. בגלל קשיים כלכליים נאלץ לקבל הצעה לנהל את בית הספר על שם שלום עליכם בריו דה ז'ניירו ונסע לברזיל בשנת 1928. אבל הוא לא אהב את האווירה במקום ולא התאקלם ואחרי שנתיים בלבד חזר לרומניה.
