מורשת יהודית ברומניה 10.11.2024
צחק פיינשטיין יהודי רומני, קדוש מעונה של ישו – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 13.11.2024, 10:09
יצחק פיינשטיין נולד ב-22 לנובמבר 1904, בדורוחוי, עיירה יהודית בצפון מולדובה. דורוחוי הייתה שטעטל (עיירה יהודית) ידועה עם קהילה יהודית גדולה שהיו בה 25 בתי תפילה ובתי כנסת, תלמוד תורה ובתי ספר לילדים יהודים. לפיכך, במפקד האוכלוסין של 1899, היו בדורוחוי למעלה מ-6,900 תושבים יהודים, שהיוו יותר ממחצית כלל האוכלוסייה. יצחק פיינשטיין נולד במשפחה חסידית של יהודים דתיים, אהרון ומינה פיינשטיין. אביו, בן 38, היה סוחר צנוע ואמו, צעירה ב-8 שנים מבעלה, הייתה עקרת בית.
היהודים החסידים נהגו באדיקות מיוחדת באמונתם, באמצעות דבקות יוצאת דופן שניתנה להיבטים הרוחניים של החיים היהודיים. החסידות התבססה על אישיות כריזמטית שנקראה צדיק או אדמו"ר. דורוחוי היה מרכז חסידי מוכר בו חיו אדמורי"ם שהשגיחו רוחנית על תושביו היהודים. הילד ולאחר מכן הנער יצחק פיינשטיין קיבל חינוך יהודי דתי מוצק הן מאביו והן מבית הכנסת ומבית הספר לתלמוד תורה.
בשנת 1910 הוא עבר מדורוחוי לבוקרשט, בעקבות עסקיו של אביו. יצחק ממשיך את לימודיו בבירת רומניה בבתי הספר הממלכתיים הטובים ביותר תיכון ובית ספר מסחרי. יצחק פיינשטיין מסיים את ההכשרה הצבאית החובה, ולאחר מכן עובד כמוכר נודד אצל סוחר מבוקרשט שהיו לו עסקים בעיר גלאצי. בתקופה זאת באחת מנסיעותיו לגלאצי, הוא פגש יהודי שהתנצר, אירוע ששינה אותו באופן יסודי לשארית חייו ושיוביל אותו להפוך לנוצרי מיסיונרי בקרב היהודים. בבוקרשט יצחק פיינשטיין בא במגע עם מיסיון האחווה פלימות' האנגלי, שבאמצעותו התנצר וקיבל טבילה נוצרית.
אירוע זה נתפס על ידי אביו אהרון כבגידה במשפחה ובמסורות היהודיות, ובשל כך מתכחש לבנו ומחשיב אותו כמת. הכעס ההורי לא נימשך זמן רב מדי אם לשפוט לפי התמונה שבה נראה סבא אהרון, בשנת 1931, עם נכדו דניאל בזרועותיו, בביתו של בנו המומר, שהפך לכומר עבור יהודים שהתנצרו בגלאצי.
במהלך העברתו לנצרות הכיר יצחק פיינשטיין את לידיה ספוארי (Spoerri), שתהפוך לאשתו ואם ששת ילדיו. מבוגרת מבעלה ב-18 שנים, לידיה פיינשטיין-ספוארי הייתה נוצרייה פרוטסטנטית, אזרחית שוויצרית, מורה לאנגלית בבית הספר שליד הכנסייה האנגליקנית בבוקרשט. לידיה לא רק תהיה שותפתתו לחיים אלא גם משתפת פעולה מהימנה במשימתו בקרב היהודים.
בשנת 1928, יצחק פיינשטיין יוצר קשר עם Den Norske Israelsmisjon (מיסיון ישראל הנורבגי), שהציעה לו עבודה כעוזר מיסיונרי ואוונגליסטי בגלאצי. יצחק פיינשטיין קיבל מלגה ללימודים בחו"ל, במוסדות לימוד בעלי שם שהכשירו מיסיונרים לקהילות יהודיות. בליווי לידיה, במהלך 1929 יצחק למד בבית הספר לתנ"ך למיסיונרים בוורשה עם התיאולוג הנודע יוסף עמנואל לנדסמן ובקורסים ב-Institutum Judaicum באוניברסיטת לייפציג. המכון היהודי הציע קורסים מיוחדים לתיאולוגים פרוטסטנטים שביקשו להכין את עצמם כמיסיונרים בקרב היהודים. המכון היהודי בלייפציג נסגר על ידי הנאצים ב-1935. בלייפציג השתתף פיינשטיין בקורסים של הברית החדשה בדגש על קטעים משיחיים מהברית הישנה, מהתלמוד ומהספרות הרבנית.
בשנת 1932 מונה יצחק פיינשטיין למיסיונר ראשי במיסיון הנורבגי לישראל בגלאצי. יצחק פיינשטיין, בנוסף למשימות בקרב יהודי גלאצי, עורך מספר רב של ביקורים מיסיונרים בעיירות שכנות עם אוכלוסייה יהודית, כולל בעיירה בסרבית רני שבה יצר "סניף מיסיונרי". יצחק פיינשטיין פירסם בגלאצי שני מגזינים: חבר וחבר הילדים והפיץ בקרב היהודים את התנ"ך והברית החדשה שנדפסו בשפות הרומנית, רוסית ואידיש. היה לו שיתוף פעולה טוב מאוד עם הנוצרים האוונגליסטים, הניאו-פרוטסטנטים, שאיתם חלק את השמחות וגם את הקשיים והפחדים מרדיפות.
עד כאן חלק ראשון של תולדות יצחק פיינשטיין.
