מורשת יהודית ברומניה 13.02.2022 – הארי בראונר (1)
הארי בראונר אתנומוזיקולוג וחוקר פולקלור יהודי רומני – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 12.02.2022, 23:11
הארי בראונר נולד ב-24 לפברואר 1908 בפיאטרה ניאמץ כבן למשפחה יהודית. הארי היה צאצא של הזוג דבורה והרמן בראונר. אביו של הארי היה פקיד, סוחר, בעל בית דפוס, ואף תעשיין עץ. אחד האחים של הארי שהיה מבוגר ממנו בחמש שנים היה ויקטור צייר מפורסם שכתבתי אודותיו ברובריקה הזאת בספטמבר 2020.
בשנת 1913 משפחת בראונר כולה שהתה בווינה וכעבור שנתיים חזרה והתיישבה זמנית בעיר בראילה. תוך כדי נדודים אלה למדו הארי והאחים שלו את השפה הגרמנית. בשנת 1917 באמצע מלחמת העולם הראשונה המשפחה עברה להתגורר בבוקרשט, שהייתה אז תחת כיבוש גרמני. הארי בראונר למד מוזיקה בקונסרבטוריון בבוקרשט בשנים 1925-29 , אצל דומיטרו גורגסקו-קיריאק למד תיאוריה וסולפגיו, אצל אלפונסו קסטלדי למד הרמוניה, אצל שטפאן פופסקו למד ניצוח מקהלה, ואצל קונסטנטין בראילויו את תולדות המוזיקה. במקביל לקונסרבטוריון, הארי למד קורסים בסוציולוגיה אצל דימיטריה קוקלין ובאסתטיקה אצל טודור ויאנו באוניברסיטת בוקרשט.
בשנת 1927 בהיותו עדיין סטודנט התמנה הארי בראונר עי המורה שלו בראילויו, שהעריך מאוד את כישוריו, למזכיר הארכיון לפולקלור שהוקם עי איגוד המלחינים והמוזיקולוגים הרומניים. בתום הלימודים, כדי להתפרנס, לימד שיעורים פרטיים במוזיקה ואף עבד כ-3 שנים במשרה של מורה למוזיקה בבית ספר תיכון בעיר טורנו מאגוראלה (Turnu Măgurele).
הסוציולוג הרומני הנודע דימיטריה גוסטי שהעריך מאוד את הארי בראונר צירף אותו בשנת 1929 לצוות המחקר שלו שביצע מונוגרפיה של הכפר דראגוש (Drăguş). בשל מומחיותם המדעית לפולקלור מוזיקלי רומני של הארי בראונר ושל קונסטנטין בראילויו הם אלה שעסקו במוזיקה בצוות הזה של סוציולוגיים. במהלך 10 שנים הארי הצליח להקליט בעזרת פונוגרף עם צילינדרים משעווה כ-5,000 שירי עם מקוריים. בצוות זה השתתפו עוד חוקרים, שחלקם הפכו לשם דבר במקצוע כמו פאול סטריאן, פטרו קומרנסקו, מרגרטה סטריאן, טודור ויאנו, ולנה קונסטנטה. בלנה קונסטנטה הארי בראונר התאהב והיא הפכה לחברתו לחיים ולימים הזוג גם התחתן.
הארי בראונר היה הראשון שהצליח להקליט את מנגינת הבלדה העממית הרומנית המפורסמת על הבנאי מנולה (MESTERUL MANOLE), כשהיא מבוצעת בכלי מיתר הקרוי "קובזה". הוא המשיך במחקר האתנומוזיקולוגי במשך שנות ה-30 בהרבה אזורים ברומניה כגון גורז, נאסאוד, מוסצל ועוד. בשנת 1934 הארי בראונר זכה במילגת מחקר בפריז ועובד במוזיאון האתנוגרפיה של טרוקדרו יחד עם המומחה הצרפתי הנודע אנדרה שפנר.
בקיץ 1937, הארי בראונר מקליט בחברת התקליטים "קולומביה" את הזמרת מריה טאנסה שרה שני שירים עממיים שהוא אסף, אשר יהפכו לנכסי צאן ברזל ברומניה. מדובר בשירים Cine iubește și lasă והשיר M-am jurat de mii de ori .
בתקופת המשטר הפשיסטי של אנטונסקו הארי בראונר חי בבוקרשט ובתור יהודי לא יכול להמשיך ללמד אלא בבית הספר המיוחד ליהודים. הוא היה מורה למוזיקה בתיכון היהודי ולימד שם לצדם של אושיות אחרים של יהדות רומניה כמו הבלשן אלכסנדרו גראור, הסופר מיכאיל סבאסטיאן ועוד רבים וטובים.
עד כאן חלק ראשון בתולדות הארי בראונר.
