מורשת יהודית ברומניה 19.03.2023
יעקב יצחק נימירובר רב ראשי של רומניה – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 21.03.2023, 09:52
יעקב יצחק נימירובר נולד בלמברג או לבוב בשטח אוקראינה של ימינו, בשטח ממלכת לודומריה וגליציה חלק של האימפריה האוסטרו-הונגרית בתאריך הלידה שלו הראשון למרץ 1872. יעקב יצחק היה בן יחיד לאמו ממשפחת מרגושס ולאביו נחום הכהן נימירובר שהיה סוחר. עוד בהיותו ילד יעקב יצחק עבר עם משפחתו ליאשי שברומניה, שם התגוררו קרובי משפחה של אביו ודוד של אימו, הפובליציסט מרגושס. מוריו ביאשי היו סבו מצד אביו, הרב שמואל מרדכי נימירובר, הרב מנדל באראש והרב יעקב טאובס.
בצעירותו יעקב יצחק נימירובר הושפע מחסידות בלז, אך בהמשך רדף אחרי ההשכלה הכללית. הוא עזב את החסידות, תוך קריאת ספרי הרמב"ם, יהודה הלוי, יצחק בר לווינזון והתקרב לרעיונות תנועת ההשכלה היהודית.
בגיל 18 בשנת 1890 נסע לברלין להשלמת לימודיו לתעודת בגרות. אחר כך למד קורסים בפילוסופיה, היסטוריה וספרות וב-1895 עמד בבחינות הדוקטור, בהצטיינות יתרה (Magna cum laude), באוניברסיטת ברן, בהדרכת פרופסור לודוויג שטיין עם עבודה בשם "הקורלציה שבין חופש הבחירה, המצפון ושכר ועונש". עבודת הדוקטור של נימירובר פורסמה עי לודוויג שטרן בכתב העת "ארכיב לפילוסופיה ותולדותיה". במקביל לקח קורסים בבית המדרש לרבנים בברלין, שם היה תלמידו של הרב עזריאל הילדסהיימר, אחד מאבות הנאו-אורתודוקסיה. ב-1897 נסמך לרבנות עי הרב האורתודוקסי ארנסט ביברפלד, ובהמשך ביקש וקיבל הסמכה לרבנות גם מהרב הליברלי המבורגר שטרליץ.
בשנת1896 יעקב יצחק נימירובר נשא לאישה את פאני מרגוליס, בעלת תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בריסל, נכדת הרב אפרים זלמן מרגוליס. באותה שנה שב ליאשי ומיד נתקבל כרב וכדרשן בבית הכנסת המודרני בית יעקב. הרב הבכיר ביאשי, אורי שרגא פייבל טאובס ומחנה היהודים המסורתיים התנכרו לו בגלל דעותיו המודרניות. התנהגותו המאופקת של נימירובר והידע המופלג שלו כבשו רבים מהיהודים של יאשי ולאחר מותו של הרב טאובס, נבחר נימירובר לרב הראשי של יאשי. נימירובר תמך ברעיון הציוני וחידש את פעילות האיגוד הציוני "אהלי שם" לקידום הספרות היהודית והעברית בהנהגתם של ד"ר קרפל ליפה, סולומון מנדל מאטס ואחרים. במסגרת איגוד זה הירצה רבות על מדעי היהדות. בשנת 1898 הנהיג לראשונה ביאשי שעות תפילה לתלמידי בתי הספר היהודיים וקורס לתולדות עם ישראל המיועד לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים. ביאשי קמו באותן השנים (1900) חמישה חוגים ציונים כשאחד מהם נשא את השם "ד"ר נימירובר". מאוחר יותר, בשנת 1910 הם התאחדו בארגון ציוני מאוחד של יהודי העיר.
בשנת 1900 ד"ר נימירובר נסע לחו"ל עמ לגייס תמיכה לטובת המהגרים היהודים שהגיעו לרומניה והתחיל לארגן עבורם מפעל רווחה קהילתי. החל משנת 1901 עמד בראש התנועה לארגון הקהילות היהודיות בכל רחבי רומניה וניהל מאבק עיקש נגד חוקים או תקנות אנטישמיות כמו "שבועת היהודים" (more judaico) המיוחדת, שנכפתה על היהודים עי השלטונות. בגלל סירובו לשתף פעולה עם השבועה הורשע ונקנס בשנת 1911 עי בית משפט ביאשי אך המשיך להיאבק והגיע עם התביעה לביטול השבועה עד לבית המשפט הגבוה לצדק של ממלכת רומניה. במאבקו הצודק קיבל את תמיכת ראשי המשפטנים ביאשי ובבוקרשט, והשבועה בוטלה בסופו של דבר ב-1912.
הרב נימירובר השתתף בקונגרס הציוני של 1905 והיה בין מתנגדי תוכנית אוגנדה. ב-1908, בנאום בקונגרס הציוני, עורר הדים שימושו במושג "ציונות סינתטית" כדי לציין דרך, עדיפה בעיניו, שתאחד את הציונות המדינית עם הציונות המעשית.
עד כאן החלק הראשון בתולדות הרב ד"ר יעקב יצחק נימירובר.
