מורשת יהודית ברומניה 19.11.2023
מאיר אברהם הלוי רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 21.11.2023, 22:07
מאיר אברהם הלוי נולד ב-4 לאפריל 1900 בפיאטרה ניאמץ שברומניה. אביו, אברהם הלוי (אברם יוסוּב חכמוּ), היה בעל השכלה רבנית, ואמו, סימה דסקלו, הייתה בת למשפחה של תלמידי חכמים. במאות ה-16 עד והמאה ה-19 הייתה בעיר פיאטרה ניאמץ קהילה יהודית גדולה ועל כך יעידו 23 בתי כנסת שהיו בעיר. בתקופת השלטון הקומוניסטי נהרסו בתי הכנסת בעיר מלבד בית הכנסת על שם הבעל שם טוב. בית כנסת זה נרשם כמונומנט היסטורי עי האקדמיה הרומנית. בית הכנסת על שם הבעל שם טוב נבנה בשנת 1776 כמבנה עץ כפי שנבנו אז כל בתי הכנסת בחבל מולדובה. על פי המסורת, הבעל שם טוב, בדרכו מגליציה לארץ ישראל, עצר בפיאטרה ניאמץ והתפלל בבית כנסת זה ומכאן שמו. אגדה ידועה מספרת כי בבית הכנסת העתיק של פיאטרה ניאמץ מצא נסיך מולדובה במאה ה-16, פטרו רארש, מקלט מפני הטורקים כאשר רדפו אחריו. מסופר כי עזרו לו להתחפש ליהודי וכך ישב בבית הכנסת כשהוא עטוף בטלית וחייו ניצלו.
מאיר אברהם הלוי למד בתיכון ע"ש "פטרו רארש" בעיר הולדתו והיה חניך של הישיבה החסידית "בית ישראל" בבוחוש , אחד ממבצרי החינוך התורני של היהדות האורתודוקסית הרומנית, שהשתדל, לפי דרישת השלטונות הרומנים, לשלב לימודי תלמוד עם כמה מקצועות של לימודי חול. בוחוש הייתה אחד משלושת מרכזי החסידות שבנסיכויות רומניה ופעלה בה שושלת בוחוש, שתחילתה באדמו"ר רבי יצחק פרידמן. חלק מבני קהילה זאת היו בין מייסדי העיירה ראש פינה בארץ ישראל. ב-1908 פתחו רבי מנחם מנדל פרידמן וגיסו, הרב דוד טברסקי (Tverski), ישיבה ב"חצר הרבי", שבה למדו רבים מרבני רומניה, ולימדו בה גם מקצועות כלליים. הישיבה נסגרה בשנת 1916, שנת כניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה.
שנתיים אחרי תום המלחמה, בגיל 20, נסע מאיר אברהם הלוי להמשיך את לימודיו בצרפת. שם למד בבית המדרש הרבני של צרפת ובמקביל, כנהוג ביהדות הנאורה של צרפת, נרשם גם ללימודי חולין באוניברסיטת סורבון, בבית הספר היישומי ללימודים גבוהים, ובבית הספר לארכאולוגיה של מוזיאון הלובר. בתום לימודיו, בשנת 1925, קיבל מאיר אברהם הלוי תואר דוקטור בספרות והסמכה לרבנות.
הרב מאיר אברהם הלוי התחיל לכהן כרב ברבנות בעיר יאשי בשנת 1925, בבית הכנסת "לופו שוורץ" ובבית הכנסת "ראשית דעת". שנה מאוחר יותר בשנת 1926 התבקש לשרת לזמן קצר את קהילת היהודים הספרדים בבוקרשט, למרות היותו אשכנזי והוא נענה בשמחה. בשנת 1928 הרב מאיר אברהם הלוי נשא לאישה את רבקה, בת לבית הרב לנדאו. לזוג נולדו שני בנים.
בהמשך שימש הרב מאיר אברהם הלוי כרב בבתי הכנסת הגדולים של בוקרשט, קודם בבית הכנסת הגדול והחל משנת 1936 היה לרב של בית הכנסת אחדות הקודש. כרב בעל השקפות ליברליות, ד"ר הלוי העריץ את הגותו של יום-טוב ליפמן צונץ, אחד מאבות מדעי היהדות . הרב מאיר אברהם הלוי פירש את גירוש הרב מלבי"ם, ראש הפלג השמרני בקהילת בוקרשט באמצע המאה ה-19, כאירוע חיובי. הוא תקף את האורתודוקסיה המסורתית ושיבח את הרפורמה ביהדות ובאופן חלקי גם את הנאו-אורתודוקסיה. בחייו הפרטיים הקפיד על שמירת מצוות. לדברי אחד מקרובי משפחתו הוא עשה זאת בשל כבוד הורי אישתו. הרב הלוי וחמיו הרב לנדאו כתבו מאמרים בחלק העברי של כתב העת "סיני" שהלוי הקים לקידום חקר היהדות ברומניה.
עד כאן הפרק הראשון בתולדות הרב מאיר אברהם הלוי.
