מורשת יהודית ברומניה 28.03.2021 – ארתור סגל – חלק שני
מורשת יהודית ברומניה 28.03.2021 - הצייר ארתור סגל, מחנך יהודי רומניה - חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 28.03.2021, 20:39
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ארתור סגל קיבל במהירות את ההחלטה לעבור לשווייץ עם כל משפחתו, שהנייטרליות שלה יכולה להרחיק אותו מכל אפשרות גיוס. בשוויץ הוא בחר להתגורר באסקונה, ששם בסנטוריום מונטה וריטה על גדות אגם מגיורה, הייתה קיימת קהילה בנויה סביב עקרונות אוטופיים בהשראה סוציאליסטית אנטי-חומריות, מיזוג של אנרכיזם, מיסטיקה תיאוסופית, צמחונות ופרימיטיביזם חברתי. סביבה זאת הצליחה למשוך אליה מספר מהגרים, אינטלקטואלים ואמנים שתפסו מקלט מהמלחמה שלא הבינו, ושנגרמה על ידי מציאות שאותה הם העדיפו להכחיש.
החזון החדש הזה מכיל את ניצני השלילה שאותה הדאדאיסטים יציעו בשנת 1916 בציריך, כפתרון להמצאת העולם החדש של האמנות החדשה. ארתור סגל עסק בתקופה הזאת בתיאוריית השוויון והאיזון, מושג המנסה להכניס לאמנות הפלסטית החדשה את תפיסת האחידות החסידית, שוויון ערכי של כל היסודות וטען כי ניתן להשיג הרמוניה על ידי שימוש נכון בחלקים המרכיבים את השלם. ארתור סגל התעמק בגישה זאת ותירגל את ביזור הקומפוזיציה והתמקד באיחודה המיסטי עם היקום שמסביב בצורה מופשטת. ארתור סגל מנסה שיטות פלסטיות נוספות כמו linogravura ו-xilogravura.
בקאסה דלאנגלו, ביתו של ארתור סגל באסקונה נערכו פגישות, ערבי קריאה, דיונים בנושאים אמנותיים, פילוסופיים ודתיים. סופרים ואמנים שהשתתפו, בהם היו הנס ארפ, הוגו בול, אמי הנינגס וטריסטן צארה, שהוא היה בין יוזמי תנועת הדאדא, שנחנכה רשמית בפברואר 1916, עם פתיחת קברט וולטייר בציריך. סגל השתתף בערב הדאדה הראשון והציג לקהל שהתאסף מספר חיתוכי עץ, יחד עם עבודות של מרצל יאנקו, הנס ארפ, אלברטו גאקומטי, מקס אופנהיימר. הוא השתתף עם יצירות בתערוכה שנערכה ביוני בקברט וולטייר, בתערוכות הדאדה שאורגנו בסלון וולפסברג, ביולי 1916, בנובמבר, בדצמבר 1917, בדצמבר 1918, בינואר, במרץ, ביוני 1919 ובתערוכה הראשונה של גלריית דאדה במרץ 1917.
ארתור סגל הציג בינואר 1920 בברן, יחד עם הקבוצה Das Neue Leben , שתמכה בהגדרה מחדש של תפקיד האמן בחברה ושילוב באמנות של כל צורות הביטוי האסתטי, הפלסטי והקישוטי, כדי להגדיר את האסתטיקה של "המהפכה" הצפויה. מ.ה. מקסי (M.H. Maxy) צייר יהודי רומני , תלמידו של ארתור סגל ימשיך בכיוון זה, ויעמיק אותו החל משנת 1925, יחד עם הקמת הכתב עת "אינטגרל" בבוקרשט.
בשנת 1920 ארתור סגל חזר לברלין, שם הצטרף לקבוצה הרדיקלית-מהפכנית נובמברגרופה, איתה הציג עד 1931. בשנת 1923 הקים בית ספר משלו לציור ברובע שרלוטנבורג בברלין, שיפעל עד עזיבתו את גרמניה ב-1933. הוא אירגן בסדנתו מפגשים שבועיים בברלין המרכזים את נציגי ברלין של תנועת הדאדא כגון היסטוריון האמנות אדולף בהנה והאמנים ראול האוסמן, חנה הוך, קורט שוויטרס ועוד רבים וטובים. ארתור סגל השתתף עם אמנים לוחמניים אחרים בפעולות של איגודים מקצועיים שאורגנה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית.
בשנת 1924 הציג עבודות בתערוכה הבינלאומית בבוקרשט שאורגנה עי המגזין Contimporanul . בשנת 1925 ארתור סגל הוזמן ללמד שיעורי ציור בבית הספר היוקרתי "הבאוהאוס" שהוקם בדסאו, אך סירב להצעה זאת מסיבות לא ברורות. מאז 1927 הוא נע לעבר חזון בהשראת האובייקטיביות החדשה, הממלא את הייצוג הנאמן של המציאות במיסטיקה ממוצא חסידי.
בית הספר של ארתור סגל בברלין נהנה מיוקרה ומתלמידים מכל רחבי אירופה וגם מרומניה דוגמא אחת כבר ציינתי לעיל את מ.ה. מקסי. למרות ההצלחה במישור האומנותי והפדגוגי ארתור סגל בתור יהודי ובתור פעיל סוציאל-דמוקרטי התחיל בשנות ה-30 לא להרגיש בנוח עם הכיוון הפוליטי של גרמניה.
אבל על כך בשבוע הבא בפרק השלישי והאחרון בתולדות חייו של הצייר ארתור סגל.
