סיכום אירועי החוץ 2021

סיכום אירועי החוץ 2021

Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 26.12.2021, 15:17

המצב האפידמיולוגי

שנתיים של מגפה הותירו חותם עז, השפעותיה מורגשות על ידי כל אדם לחוד ועל ידי כולם כאחד בכל התחומים. בזכות החיסונים המצב אינו טרגי מעבר לכך, עם זאת מספר המתים מקורונה בסוף השנה עומד על כמעט 5 וחצי מיליון. לצד הגבלות רבות, הכנסתה של התעודה הירוקה התקבלה, מנגד, בעוינות מצידם של אלו שסבורים כי זכויותיהם נפגעו, ונערכו מחאות רבות. בנוסף, השפעותיה הכלכליות של המגפה גרמו לאיחוד האירופי להקים, באמצעות הלוואות מהנציבות האירופית, קרן להתאוששות שבאמצעותה המדינות החברות יוכלו לקבל גישה למענקים והלוואות, על בסיס תוכניות לאומיות לשיקום ולחוסן שאושרו על ידי הנציבות האירופית. מבחינה אפידמיולוגית, המצב נותר עדיין בחוסר ודאות, כשסוף השנה עומד בסימן זן האומיקרון של נגיף הקורונה, שמדבק הרבה יותר.

המשבר האנרגטי

מחירי החשמל באירופה רשמו שיא אחר שיא עוד לפני בוא החורף, והמומחים הזהירו כי משבר זה יחמיר יחד עם הירידה בטמפרטורות. מצב זה הוא אחד הנושאים שנמצא בעדיפות סדר היום של בריסל, אך מנהיגי מדינות האיחוד האירופי לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לפיתרון למשבר זה. מרבית 27 המדינות אימצו צעדים ברמה הארצית על מנת להגן על הצרכנים והחברות מפני התנפחות מחירי האנרגיה, באמצעות הפחתה במיסים או באמצעות סיבסוד ישיר למשקי בית פגיעים. ולדימיר פוטין הודיע כי יסייע לאירופה באמצעות תגבור המשלוחים על מנת לייצב את השוק, עם זאת, למרות שהמשלוחים הרוסיים התאוששו לאחר התחלה צנועה בנובמבר, הם עדיין נמוכים בהשוואה לאלה משנה שעברה.

המצב באוקראינה

ריכוזם של יותר מ־100 אלף חיילים על ידי רוסיה בגבול עם אוקראינה יצר חששות מפני אפשרות שמוסקבה נערכת למתקפה. מה שלא עשינו ב־2014 אנו מתכוונים לעשות כעת במקרה של פלישה של רוסיה לאוקראינה בדומה לזו שהובילה לסיפוח בלתי חוקי של חצי האי קרים, הזהיר מנהיג הבית הלבן את המנהיג בקרמלין. על פי האזהרות, ארצות הברית ובעלות הברית האירופיות יגיבו בסנקציות כלכליות כבדות, וושינגטון תספק ציוד ביטחוני רב לאוקראינה, בעוד שעמדתן של בעלות הברית באגף המזרחי של נאט"ו תתחזק. מנגד, ולדימיר פוטין טוען כי צבאו אינו מהווה איום על אף אחד ודורש ערבויות לכך שנאט"ו לא יתרחב למזרח.

המצב בבלארוס

מספרם הרב של המהגרים בגבול של בלארוס עם פולין היווה גם מוקד של תשומת הלב של האיחוד האירופי ושל נאט"ו. אירופה האשימה את מינסק בכך שהינה מובילה אלפי אנשים מהמזרח התיכון וכי הינה דוחפת אותם להיכנס לאיחוד האירופי, שנמצא בסכסוך עם הנשיא אלכסנדר לוקשנקו מאז הבחירות השנויות במחלוקת בשנה שעברה. ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי תיאר את המצב באופן הבא: "בגבולה המזרחי של פולין אנו מתמודדים עם סוג חדש של מלחמה שבה המהגרים משמשים כנשק, שבה מידע מוטעה הוא נשק, מלחמה היברידית". רשימת הסנקציות נגד מינסק הורחבה.

הנסיגה מאפגניסטן

נסיגת כוחות הצבא מאפגניסטן בתום משימה שארכה 20 שנים הייתה אחת ההחלטות המשפיעות ביותר שהוצאו אל הפועל, השנה, על ידי מנהיג הבית הלבן, גו ביידן. החיפזון בהסגת הכוחות ללא תוכניות גיבוי ובהיעדר הציפייה למצוקתם של כוחות הביטחון המקומיים הביאו לנפילתן של ערי הבירה של מחוזות אפגניסטן זו אחר זו לידי הטאליבן, וכוחות הצבא האפגני התפרקו בעקבות עריקות המוניות. עשרות אלפי אמריקאים, אזרחים מערבים ובני ברית אפגניים נותרו מרותקים בנמל התעופה בקאבול, שבו 6,000 חיילים אמריקאים שנשלחו בדחיפות ביצעו טיסות חירום לפינויים.

חילופי שלטון בוושינגטון

כינוסו של קונגרס ארצות הברית בינואר, שמטרתו לאשרר את ניצחונו של הנשיא הנבחר, הדמוקרטי גו ביידן, היה אמור להיות סמלי. אולם העניינים התדרדרו לאחר הסתערות על הקונגרס על ידי תומכי הנשיא בפועל באותה התקופה, אשר ניסו לבלום את אשורן של תוצאות הבחירות, לגביהן דונלד טראמפ טען כי זוייפו. מנהיגי העולם הדמוקרטי הביעו את תדהמתם ודאגתם וגינו את ההסתערות שבוצעה בלבה של הדמוקרטיה. השנה הראשונה של כהונתו של ביידן לא עמדה בציפיות, לדברי האנליסטים, שברשימת טענותיהם כלולות ניהול כושל של המגפה והאינפלציה הדוהרת.

סופו של עידן מרקל

לאחר יותר מ־16 שנים בשלטון, חברת המפלגה הנוצרית דמוקרטית אנגלה מרקל פרשה, ומפלגתה נכנסה לאופוזיציה. בזה נפתח פרק חדש בפוליטיקה הגרמנית והאירופית, עם הסוציאל דמוקרטי אולף שולץ בתפקיד קנצלר. זהו הקנצלר ה־9 לאחר המלחמה בגרמניה, וממשלתו מורכבת על ידי קואליציה ללא תקדים בין הסוציאל דמוקרטים, הירוקים והליברלים. מה שמאחד אותם, לטענתם, הוא הנחישות למודרניזציה של גרמניה, במקביל לשמירה על יציבותה של המדינה. במהלך פגישה סמלית מסורתית עם נשיא צרפת, הקנצלר החדש הודיע כי המנוע הצרפתי־גרמני של אירופה איתן לא פחות לאחר תום עידן מרקל.

פסגת גלזגו

ועידת האו"ם בנוגע לשינויי האקלים — COP26 — הפגישה את מנהיגי העולם בגלזגו, בתחילת נובמבר, כדי להגיע להסכמה על דרכים להגביר את הפעולה ברמה עולמית על מנת לטפל במשבר האקלים. ההסכם מספק הפחתה בכריית פחם ללא טכנולוגיות לכידת פליטות פחמן דו־חמצני וסבסוד דלקים מאובנים בלתי יעילים, תוך הכרה במקביל בצורך לתמוך במדינות במצוקה לבצע מעבר אקולוגי.