מורשת יהודית ברומניה 03.05.2020 – על חלק מדורותיה של משפחת באלי בבוקרשט
הם היו פליטים של גירוש ספרד, תהליך סילוק בכפייה שהחל בסוף המאה ה-15 של יהודי ממלכות ספרד ופורטוגל אשר סירבו להתנצר.
Marian Marom (מריאן מרום), 02.05.2020, 19:20
מקורה של משפחת באלי הוא ספרד. הם היו פליטים של גירוש ספרד, תהליך סילוק בכפייה שהחל בסוף המאה ה-15 של יהודי ממלכות ספרד ופורטוגל אשר סירבו להתנצר. הם התגלגלו במשך השנים עד לקושטא, שם הקיצור של קונסטנטינופול אשר הופכת ב-1453 לאיסטנבול ולעיר הבירה של האימפריה העותמאנית.
משם הגיע לבוקרשט בתחילת המאה ה-18 ציליבי מנטש באלי (Celebi Menteș Bally). מנטש באלי היה בנקאי ואיש סודו של הוויזיר העותמאני. במימונו ובהשפעתו של מנטש קיבל בשנת 1716 היווני ניקולאי מאברוקורדאט (Nicolae Mavrocordat) את התפקיד של נסיך ואלאכיה, תפקיד שמילא עד מותו בשנת 1730.
כהוקרה על המינוי לתפקיד, מאברוקורדאט הביא את מנטש באלי לבוקרשט ומינה אותו ליועצו ונתן לו ולבניו כתבי זכויות ופטור ממיסים. מנטש באלי היה יהודי משכיל שדיבר שפות רבות מזרחיות וגם אירופיות ולכן כיהן כמנהיג של הקהילה היהודית בבוקרשט, שאת אישור הקמתה קיבל מהנסיך מאברוקורדאט.
יורשיו של מנטש, עד לדור הרביעי, המשיכו להיות יועצים של הנסיכים הפאנאריוטים אשר עלו על כס ואלאכיה גם בעזרתם. איסאק באלי, נינו של מנטש, עזר לניקולאי מאברוגני (Nicolae Mavrogheni) לקבל את המינוי מהסולטן. איסאק נפטר בבוקרשט בשנת 1797 ואת המצבה שלו מבית העלמין "סבאסטופול" נאלצו ב-1942 עובדי כפייה יהודים להעביר.
אנגל (ANGHEL) באלי, בנו של איסאק ,היה סוחר גדול בבוקרשט. היו לו יחסי מסחר הדוקים עם משפחות רומניות בעלות אחוזות וביניהן משפחת מאנו (MANU). מבני משפחת באלי התפרסם במיוחד דוויציון באלי (Davicion Bally). הוא ייסד בנק בבוקארשט, שנחשב לאחד החשובים בנסיכות. הוא היה גזבר (cămăraș) של מחסני המלח של ואלאכיה וגזבר משטרת הנסיכות (AGIA TARII ROMANESTI).
בשנת 1847 חכר דוויציון את האחוזות של משפחת מאנו ודאג למחייתם של האיכרים שבאחוזות אלה. דוויציון באלי היה מעורב ופעיל במהפכה משנת 1848, שהיתה מכוונת נגד המנצלים מקרב בעלי האחוזות ולמען שחרור לאומי מעול הזרים , האימפריה העותמאנית ורוסיה הצארית. הוא היה פאטריוט רומני שהתבלט עם מהפכנים יהודים נוספים כמו הצייר דניאל רוזנטאל או יהודה בארבו איסקובסקו. הוא תרם כספים למימון הוצאות המהפכה , סייע לממשלה המהפכנית אשר הבטיחה שוויון זכויות ליהודים.
כאשר המהפכה נכשלה, הצליח למנוע את רצח ראשי המהפכנים , בזכות קשריו עם המשטרה , ואף החביא והציל חלק מהם. כיהודי הקדיש דוויציון באלי מזמנו לטובת הקהילה היהודית של בוקרשט. כגבאי בית כנסת הוא הנהיג את אפיית המצות לפסח ומכירת זכות האפייה כדי להפיק רווחים לקופת הקהילה וכך הבטיח הספקת מצות חינם לעניים. בשנת 1860 הוא ייסד את הקרן "הלוואת חן וחסד" אשר העניקה הלוואות ללא ריבית לנזקקים. ב-1872 הקים חברת חסד שנייה, "עזרה בצרות",כדי לעזור לאלמנות, ליתומים, למשפחות של נפטרים וסיוע רפואי חינם לנזקקים.
הוא נאבק באנטישמיות וניסה להשפיע על אלכסנדרו יואן קוזה (Alexandru Ioan Cuza) שליט הנסיכויות המאוחדות מולדובה וולאכיה להעניק זכויות אזרחיות ליהודי רומניה. הוא התאכזב על שלא הוענקו זכויות אזרחיות ופוליטיות לכל יהודי רומניה, כפי שהובטח, אלא רק ליהודים שלחמו בפועל במלחמת שיחרור רומניה מ-1877. ב-1882 דוויציון באלי עלה לארץ ישראל שהייתה אז תחת שלטון עותמאני והתיישב בירושלים.
דוויציון באלי, לפני מותו בירושלים, הביע את אכזבתו במכתב לחברו למהפכה, קונסטנטין אלכסנדרו רוסטי (C.A.Rosetti) שלמרות הפעילות הפטריוטית שלו עדיין לא קיבל אזרחות רומנית וביקש מרוסטי שיפעל לכך שלפחות בנו, איסאק דויד באלי שנשאר בבוקרשט, יקבל אזרחות של המדינה בה נולדו , חיו ותרמו דורות רבים של אבותיו.
ב-1884 בגיל 75 נפטר דוויציון באלי והוטמן בהר הזיתים.
