מורשת יהודית ברומניה 25.10.2020 – היימן טיקטין
היימן טיקטין בלשן וחוקר של השפה הרומנית.
Marian Marom (מריאן מרום), 25.10.2020, 20:49
היימן טיקטין נולד ב-9 לאוגוסט1850 בעיר ברסלאו , בירת שלזיה , אז פרובינציה של ממלכת פרוסיה. היימן נולד לתוך משפחה רבנית וותיקה וידועה אשר קיבלה את שמה מהעיר טיקטין (Tyktin) שבפולין . היימן טיקטין היה בנו של הרב אברהם בן גדליה טיקטין, נכדו של הרב גדליה טיקטין שהיה רב מלכותי גדול בפרובינציה הפרוסית שלזיה ודודים שלו היו גדולי הרבנים אברהם טיקטין הרב הראשי של מחוז ברסלאו ושלמה טיקטין. היימן טיקטין נועד על פי המסורת המשפחתית לרבנות וכמקובל באותם הימים רב גדול היה גם בעל תואר אקדמאי , לכן בנוסף ללימודי תורה שקד היימן גם על מקצועות חילוניים כמו לימודי שפות והסתבר שטוב עשה כיוון שקרה ועזב בסופו של דבר את המסלול הרבני .
ב-1868 בגיל 18 התחתן היימן עם עמליה מאיירהופר ילידת יאשי והתיישב בעיר או התיישב ביאשי והתחתן, מה קדם למה לא לגמרי ברור. כמו שהיימן עצמו לימים העיד התחיל ללמוד רומנית בגיל 18 אבל ידיעת השפה הלטינית ושל עוד שפות רומאניות עזרה לו מאוד. הידידות של היימן עם מיכאי אמינסקו תרמה רבות לאהבתו לשפה ולספרות הרומנית. אמינסקו שהיה בן גילו של היימן חזר מהלימודים בברלין ב-1874 ומונה למנהל הספריה המרכזית של יאשי .כעת אני מצטט מדבריו של היימן: "ביליתי עם אמינסקו שעות מופלאות בשיחות פילולוגיות ופילוזופיות והרגשתי הפסד גדול כאשר הוא עזב את יאשי ב-1877. אמינסקו היה זה שהכניס אותי לספרות הרומנית מההתחלות שלה ודרכו הכרתי את שפת העם, שפה שחשיבותה לא הייתה מוערכת אז, אלא ע"י בודדים. הקריאה ביחד עם אמינסקו וההסברים שקיבלתי מהידען המצויין הזה של השפה הרומנית תרמו לי תובנות רבות ספרותיות, הסטוריות, דיקדוקיות ולקסיקוגרפיות אשר הצטברו ברשומים שעזרו לי בהמשך דרכי. כך הגעתי למסקנה שהשפה והספרות הרומנית הם שדה כמעט בתול ולפניי תחום עצום שבו אוכל להשקיע את מרצי ועבודתי הפוריה." סוף ציטוט.
ואכן אחרי שנים של איסוף חומר בשנת 1883 היימן טיקטין פירסם את המהדורה הראשונה של עבודתו המחקרית "הדקדוק הרומני". הספר הזה הפך ושימש כחומר לימוד לדורות של תלמידים ובעיקר לדורות של מורים. בפתיחת המהדורה השניה כתב טיקטין שקיבל הערות ותיקונים רבים מהמורים שהשתמשו בספר המדריך הזה ומרביתם באו לידי ביטוי במהדורה השניה. התועלת של המדריך הזה הוכחה מחדש כאשר ב-1945 הוצאה מהדורה שלישית בעריכתו של הפרופסור לפילולוגיה קנדראה (Candrea) שהשתמש בסיועה של בתו של טיקטין , גרטרודה (Gertruda). גם סקסטיל פושקריו (Sextil Pușcariu) אחד הבלשנים הידועים וחבר האקדמיה הרומנית כתב : "טיקטין היה חוקר בלתי נלאה, עם אוזן תמיד פתוחה לשפה המדוברת. זאת הייתה הדרך שלו לאסוף ולהשאיר לנו את סדרת הדקויות במדריכים לדיקדוק רומני שעל פי הם למדו עשרות דורות של תלמידים."
ב-1884 אחרי שהוא הרגיש בטוח בסביבה ובשפה הרומנית, טיקטין שהיה ונשאר בקשר הדוק עם מרכזי התרבות האירופים, פירסם בגרמנית עבודת מחקר נרחבת על הפונטיקה של השפה הרומנית שעבורה אוניברסיטת לייפציג העניקה לו תואר "דוקטור לפילוסופיה" ללא מבחן (sine examine) בתחום הבלשנות. ההכרה האקדמית היוקרתית הזאת גרמה למקובלות, הערכה וידידות של רבים ממנהיגי האינטלקטואליה ברומניה כמו טיטו מאיורסקו, גורגי קיריליאנו (Gheorghe Kirileanu), אלכסנדרו פיליפידה, אוביד דנסושיאנו (Densuşianu), אלכסנדרו וולאחוצה (Vlahuţă), בוגדן פטריציקו חשדאו (Petriceicu Hasdeu), ניקולאה יורגה ועוד רבים וטובים.
היימן טיקטין השתתף עם מאמרים בכתב העת להיסטוריה, ארכיאולוגיה ופילולוגיה (Revista pentru istorie, arheologie și filologie) של חבר האקדמיה הרומנית גריגורה טוצילסקו ובכתב העת "שיחות ספרותיות" (Convorbiri literare) שהיה השופר של העמותה היוקרתית לתרבות גונימאה (Junimea) בהנהגת טיטו מאיורסקו. בפורום של עמותת גונימאה, היימן טיקטין העביר הרבה הרצאות על פילולוגיה רומנית ופילולוגיה גרמנית. בין השנים 1884 – 1890 כתב את המחקר המלומד "חיי המילה" (Viața cuvântului). בשנת 1889 מונה לעורך לשוני של הפרסום Arhiva din Iași.
עד כאן חלק ראשון בתולדות חייו של המומחה לפילולוגיה רומנית היימן טיקטין.
