מורשת יהודית ברומניה 04.04.2021 – ארתור סגל
מורשת יהודית ברומניה 04.04.2021 - ארתור סגל – חלק שלישי ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 04.04.2021, 22:24
בתחילת שנות ה-30 החלה ההידרדרות המהירה של המצב החברתי-פוליטי בגרמניה, שהגיע לשיאו בעלייתו של היטלר לשלטון למרבה האירוניה בדרכים דמוקרטיות. למרות הצלחת בית הספר לציור בברלין, ארתור סגל, שאינו מסוגל יותר להציג את יצירירותיו בגלל איסורים גזעיים, הוא בין היהודים הראשונים שראו את עתיד ועזב את גרמניה לפאלמה דה מיורקה. למה לפאלמה דה מיורקה תשאלו? כיוון שלמזלם של בני משפחת סגל הבן הבכור וולטר הקדים אותם והתיישב בפאלמה.
המשפחה היגרה לאי הספרדי בתקווה לקצת שקט ונחת. ואכן ארתור סגל לימד שם ציור, הציג יצירות והמשיך להתפתח כאמן . אבל כנראה שליהודי הרומני אשר חי גם בשוויץ וגם בגרמניה לא מזדמן לו לתפוס שורש וגם הפעם לא באשמתו. בשנת 1936 פרצה מלחמת האזרחים בספרד כך שמשפחת סגל יוצאת שוב לדרך ההגירה ומגיעה לבריטניה.
בבריטניה ארתור סגל ממציא את עצמו מחדש. אמנם כל החיים הוא התעניין ולמד פסיכולוגיה. בתחילת שנות ה-30 התחיל להתכתב בנושא האפשרויות הפסיכותרפויטיות שבציור עם פסיכאנליטיקאים נודעים כגון ארנסט זימל (Ernst Simmel), פרנץ אלכסנדר (Franz Alexander) אשר שניהם הגרו מברלין לאמריקה ועם מקס אייטינגון (Max Eitingon) אשר היגר לפלסטינה, כמו גם עם הפסיכיאטר האמריקאי הנודע קארל מנינגר (Karl Menninger).
כך שביולי 1937, ארתור סגל פתח בלונדון מוסד בשם בית ספר לציור למקצוענים וללא מקצועיים יחד עם אשתו ארנסטין ובתו ומריאנה סגל. חמש עשרה פסיכולוגים ופסיכאנליטיקאים בעלי שם, בהם זיגמונד פרויד, ארנסט גונס, ארנסט זימל, פרנץ אלכסנדר, גון ריקמן, הנרי דיקס, מרי צאדוויק ועוד, כתבו פניות ומכתבי תמיכה כדי לאפשר קבלת היתר העבודה עבור המוסד של סגל, ממשרד הפנים הבריטי. פסיכולוגים ופסיכאנליטיקאים רבים עבדו עם בית הספר לציור של סגל הן על ידי השתתפות בקורסים הרפאיים המיוחדים שהתחילו באפריל 1938 במטרה להעניק את שיטות הציור של סגל כטיפול פסיכולוגי, והן ע"י הפניית מטופלים משלהם למוסד לצורך טיפול פעיל.
ארתור סגל הדגיש את העקרונות האובייקטיביים של הציור ויצר מערכת פורמליסטית שהייתה הבסיס לשיעורי הציור בבית ספרו בלונדון ובמרכזה ההנחה כי יצירות אמנות הן עצמים בחלל באמצעות שילוב של אור, צורה וצבע. בעצם, ארתור סגל תיאר באופן שיטתי את צורת הציור הזאת בסוף שנות העשרים, בטרם פיתח את שיטת הציור הפסיכותרפי בלונדון החל משנת 1937 ואילך.
ארתור סגל והפסיכאנליטיקאים איתם עבד, פעלו תחת התובנה שלעיסוק באומנות יש תפקיד פסיכותרפי ותפקיד בשמירה על יציבות נפשית ולכן בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים, סגל שיפץ את העקרונות האמנותיים שלו הן לשיטת ציור כפסיכותרפית והן למסגרת מובנת לאבחון פסיכולוגי, שהושמה בבית ספרו לאומנות בבריטניה.
ארתור סגל חקר ,כתב ופירסם ב-1939 שתי דיסרטציות : הראשונה "פיתוח יכולת הראייה מהילדות המוקדמת ביותר ועד שלב המבוגר: ניתוח פסיכולוגי המבוסס על חוקי הציור האובייקטיביים" והדיסרטציה השניה "אמנות כמבחן נורמליות ויישומה למטרות טיפוליות".
בית הספר לטיפול נפשי באמצעות הציור בלונדון המשיך את פעילותו במתכונת שארתור סגל יסד, עוד הרבה שנים אחרי מותו. עד שנת 1977 בעצם בהנהלה של בתו מריאנה סגל.
ארתור סגל הלך לעולמו ב-1944 בגיל 69 בלונדון בגלל התקף לב בזמן אחד ההפצצות האחרונות של הלופטוופה על בירת בריטניה. ע"פ בקשתו המפורשת גופתו נשרפה והשרידים נשמרו במאוזוליאום החילוני של גולדרס גרין בלונדון.
