מורשת יהודית ברומניה 24.04.2022 – פרקים בהיסטוריה של היהודים בבוקובינה (3)
פרקים בהיסטוריה של היהודים בבוקובינה – חלק שלישי
Marian Marom (מריאן מרום), 24.04.2022, 21:41
בשנת 1781 , בימי הקיסר יוסף השני , חוקקה תקנה, שדרשה להפוך את היהודים הוותיקים לגורם יצרני מועיל לחברה ולמדינה. תקנה זו חלה על כל האימפריה, כולל בוקובינה. יהודים שלא השתלבו בעבודות יצרניות, גורשו בשנים 1786-1782 לבסרביה. יהודים בעלי מקצועות מבוקשים, שהשיגו היתר לישיבת קבע בבוקובינה, זכו גם להטבות מס שונות, והקהילה היהודית הגיעה להסכם עם השלטונות של בוקובינה, שלפיו מכירת בשר ותעשיית נרות הן עיסוק בלעדי של היהודים. ליהודים הותר גם לגור בכפרים, בתנאי שיעסקו בחקלאות, במלאכת הבנייה וביערנות. בויזניץ ובסדיגורה, שהיו בהן חצרות רבנים, זכו תלמידי הישיבה להיתר של מגורי קבע בחצרות אלה.
הקיסר ועוזריו השתדלו לגרום ליהודים חסרי מקצוע מבוקש ללמוד את העיסוק בחקלאות ופיתוח הכפר, ויהודים רבים נענו לקריאה, חלקם כחוכרי אחוזות או כאיכרים פשוטים עובדי אדמה, שחכרו אדמות ממשל. המתמידים זכו בשטחים מועדפים. לעומת זאת, לא הוקלו חיי המיעוט היהודי חסר המקצוע, ובמיוחד חיי הפליטים היהודים, למרות פקודת הסובלנות הקיסרית. השלטונות דרשו כי המיעוטים היעילים יוכלו לשלוח את בניהם לבתי ספר, של השלטונות שהוקמו ביישובים הגדולים, והיהודים נאלצו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים, ששפת הלימוד בהם היתה גרמנית. גם היה עליהם לבחור בשמות משפחה גרמניים. קבלת שם נאה היתה כרוכה בתשלום שלמונים רבים לפקידות השלטונית.
בשנת 1786 ביטל הקיסר יוסף השני את הממשל הצבאי וניתק את תלותה המנהלית של בוקובינה בגליציה, בהכריזו על בוקובינה כעל נסיכות עצמאית הכפופה במישרין לחצר הקיסרית. לאחר שנים צורפה בוקובינה שנית לגליציה, והדבר שוב הביא עמו גל מהגרים יהודים מגליציה לבוקובינה בתקווה לזכות בחלקת אדמה לבניית חווה חקלאית. הם הופנו, אומנם, לכפרים נידחים, שרוב שטחם בלתי מיושב ומלא ביצות, אך האיחוד המנהלי של שני חבלי ארץ אלה והדרך המקשרת בין למברג לבין צרנאוצי הביאו לפריחה.
למרות האיסור על הגירת יהודים לבוקובינה ידוע כי בשנת 1780 הגיע מספר המשפחות היהודיות ל – 1000 , ואילו אחרי חצי מאה הגיע מספר היהודים בצרנאוצי בלבד ל-3000 נפש. בעיר היו כבר 3 בתי כנסת. בשנת 1812 סיפחה אליה רוסיה את בסרביה, והדבר פגע בתנועת הסחורות בין הנסיכויות הרומניות והאוסטריות. יצוא הסחורות מבוקובינה לבסרביה נפסק.
אולם בצראוצי יצאה תקנה שהביאה לפיתוח מהיר של בוקובינה בפרט ושל אוסטריה בכלל, ובעקבותיה שונה המצב הכלכלי החברתי והתרבותי של כלל האוכלוסייה, כולל זו היהודית. בבוקובינה היה זה צעד מהפכני. עד אז למדו רק בני האצולה בבתי הספר המעטים. אבל היהודים העשירים שבהם כבר ב-1792 שלחו את בניהם לרכוש השכלה אוניברסיטאית, ובכל מקום וישוב יהודי נשלחו הבנים ללמוד לפחות בחיידר והמחוננים שבהם עברו לישיבות.
היהודים היוו, אומנם, גורם משמעותי בכלכלת חבל בוקובינה, אך רק בעלי מקצועות נדרשים או תושבים בכפרים, שעסקו במגוון מקצועות החקלאות, זכו למעמד אזרחי, ואילו יהודים הרוכלים שנקראו "מקבצי נדבות" לא היו זכאים לרכוש נכסי דלא ניידי. יהודים עסקו גם במסחר סיטונאי ובפיתוח בתי ממכר למשקאות חריפים, והם היו יזמים של תעשייה חקלאית ומקימיה. במשך השנים התפתח מעמד של איכרים ושל תעשיינים יהודים, שזכה להערכה ולכבוד רב מצד השכנים הנוצרים.
כאן תם ולא נשלם נושא פרקי היסטוריה של היהודים בבוקובינה ואני תקווה לחזור לנושא בשידורים עתידיים.
