מטרנסניסטריה – 10.07.2022
מטרנסניסטריה לשדה הקרב במלחמת העצמאות של מדינת ישראל
Marian Marom (מריאן מרום), 11.07.2022, 08:09
רבים מניצולי השואה הצעירים עם הגיעם לארץ ישראל התגייסו לצה"ל. בפעם הראשונה החזיקו נשק כדי להילחם כנגד אויבים הצרים על המדינה שזה עתה קמה. הם חשבו שהגיעו אל המנוחה והנחלה, אך לצער הרב, רבים נפלו בשדה הקרב ולא זכו לראות את מדינת ישראל בתקומתה.
גם ניצולי טרנסניסטריה הצעירים שניצלו מהשואה ברומניה, התגייסו לצה"ל. אחדים מהם שילמו את המחיר הכבד ביותר על הגנת מדינת ישראל בתקומתה ונפלו בקרב. חשבתי שמן הראוי שנזכירם גם במסגרת הזאת ולכן הנני מביא את שמותיהם של שניים מתוך רשימה ארוכה של היהודים הרומנים שנפלו כחללים בקרב על תקומתה של מדינת ישראל.
גנסלר דוב ברלה בן פאני וצבי, נולד ביום כ"ז בכסלו תר"ץ ה-29 לדצמבר 1929 בעיר צרנאוצי שבאזור בוקובינה רומניה דאז. בעודו נער עבר את כל הזוועות של הגירוש לטרנסניסטריה. בזמן הגירוש התייתם משני הוריו ונשאר שריד אחרון ובודד ממשפחתו. בשנת 1944 גנסלר דוב הועלה ארצה במסגרת "עליית-הנוער", בקבוצה של יתומי טרנסניסטריה.
גנסלר דוב הגיע לקורס הכשרה בכפר יהושע ועבר שם אימוני גדנ"ע. הוא לא הצליח להתמזג חברתית עם חבורתו ונשאר מכונס בתוך עצמו, מתבודד ומבודד. לאחר שנתיים של ההכשרה הצטרפו חבריו לארגון "היוגב" שבבית-אשל והוא המשיך ללכת בדרכו המיוחדת להכשרה נוספת במשך חצי שנה בכפר הנוער עיינות. לאחר מכן גנסלר דוב התגייס לנוטרות השומרים היהודיים בתקופת המנדט. דוב גנסלר שירת בבאר טוביה, עסק בשמירה על צינור המים לנגב והשתתף בפעולות שונות. בנוטרות מצא אפשרות לפעול כשווה בין שווים וכך השתחרר מהעכבות הנפשיות והתחבר לחיי חברה וידידות וחידש את הקשרים עם חבריו. הוא נהג לבקרם בימי חג ולספר להם על קורותיו ומעשיו.
בתחילת מלחמת העצמאות דוב גנסלר החליף את מדי הנוטר במדי הצבא והמשיך לאחוז בנשק להגנת מדינת ישראל הצעירה במסגרת חטיבת "גבעתי". דוב גנסלר השתתף בהרבה פעולות וקרבות בדרום עד שנפל בכיבוש הכפר בית דראס ביום י"ג בניסן תש"ח ה-22 לאפריל 1948. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר טוביה.
השני הוא גדליה פרמינגר בן רוזה ושמעון, אשר נולד ביום ז בחשוון תר"ץ ה-10 לנובמבר 1929 בעיר צרנאוצי רומניה. הוא החל ללמוד את בית הספר היסודי, אך לא הספיק לסיימו. במלחמת העולם השנייה הרגו הגרמנים, שפלשו לעיר, את שני אחיו. הוא, הוריו ושלוש אחיותיו נכלאו במחנה הסגר באוקראינה. שם נספו כל בני המשפחה שלו וגדליה פרמינגר נאסף עי דודיו. עם תום המלחמה חזר לרומניה וביולי 1944 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער עם ילדי טרנסניסטריה.
בארץ התחנך במוסד "עליה" אשר בפתח תקווה. דודו רצה לקחת את גדליה פרמינגר אליו לארצות-הברית, אולם גדליה סירב לעזוב את הארץ. הוא היה ירא שמים ותלמיד מצטיין וראשון בכיתתו. בשקט ובהתמדה עשה את דרכו בחיים ובלימודים. כארבע שנים למד במוסד החינוכי עד פרוץ מלחמת העצמאות.
על אף גילו הצעיר התגייס לפלוגה דתית של הפלמ"ח, עבר אימונים צבאיים בשדה אליהו ושירת בחטיבת "יפתח". גדליה, שלחם כמקלען, השתתף בקרבות משמר העמק. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל בין 17 ל-18 ליולי 1948 תפס גדוד "העמק" עמדה כדי לאיים על מערך הלגיון הערבי בלטרון.
עם בוקר התברר כי הלגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט על הרכס. האויב תקף את הכוח הישראלי משני כיוונים בסיוע שריוניות והכוח נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מלוחמי עצמאות ישראל. בקרב זה, ביום י"א בתמוז תש"ח ה-18 ליולי 1948 נפל גם גדליה פרמינגר שהובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
יהי זכרם ברוך !
