מורשת יהודית ברומניה 21.05.2023
בית הספר ברקוביץ' – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 25.05.2023, 23:51
פעילותו ההנדסית בעלת הערך והפורה במיוחד של מרטין ברקוביץ, אשר שירתה את האינטרסים של כל תושבי הבירה הרומנית בוקרשט, נקטעה לפתע פתאום ב-1940, בהתבסס על חוקי הגזע הבלתי אנושיים. מרטין ברקוביץ , כמו כל האוכלוסייה היהודית, נהיה ללא זכות לעבוד בתחום החשמל והאנרגיה בו הוכיח את כשירותו. מרטין ברקוביץ הקדיש את כל יכולתו וההכשרה מקצועית שלו, בתחום ההנדסה, לצעירים היהודים שגורשו באופן ברברי מכל החינוך הרומני. במובן זה, הוא עשה עבודה ענקית כדי להכין את אותם צעירים לזמנים טובים יותר שראה לפניו ולתמוך במורל ובביטחון שלהם בעתיד. במשך ארבע שנים, בין 1940 ל-1944, הוא היה מנהיג קבוצת התנגדות האינטלקטואלית נגד אכזריות הנאצית, שהתבססה על אידיאולוגיה דרקונית של "הגזע העליון הגרמני הטהור" שנועדה לשלוט בכדור הארץ ולשעבד עמים אחרים.
אם כל עמי אירופה היו נתונים לטיהור אתני, היהודים בעיקר באמצעות חוקי הנאצים, ניצודו ונהרגו במחנות השמדה, על בסיס תפיסת "הפתרון הסופי". בהתעלם מהסכמי השלום שנחתמו לאחר מלחמת העולם הראשונה, גרמניה שבה עלתה לשלטון המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בראשות הרודן אדולף היטלר, החלה בחימוש אינטנסיבי ולא חוקי. בהיותו בעל כוח צבאי יוצא דופן, היטלר דרש את תיקון הסכם השלום ותיקון גבולות מדינות אירופה. בשלב ראשון, גרמניה כרתה ברית עם ברית המועצות, בראשות המפלגה הקומוניסטית הבולשביקית, שבראשה עמד הרודן יוסיף ויסאריונוביץ סטלין וחילקה את שטחי מדינות כמו פולין, צכוסלובקיה ורומניה שממנה במיוחד נשדדו ב-1940 השטחים של בסרביה, בוקובינה וצפון טרנסילבניה.
במקביל, הגיעו מפלגות קיצוניות לתפוס את השלטון במדינות אלו. ברומניה בשנת 1940, המלך קרול השני נאלץ לעזוב את כס המלוכה, לאחריו השתלט על השלטון הגנרל יון אנטונסקו, "מנהיג המדינה", דיקטטור ימני קיצוני. ב-6 לספטמבר 1940 הוקמה המדינה הלגיונרית, בראשות מפלגה ימנית לאומנית קיצונית, "משמר הברזל", שקיבלה ללא הבחנה את רעיון הטיהור האתני שנקבע ב"מיין קאמפף" עי פיהרר גרמני. את המדינה הוביל יון אנטונסקו, ואת המפלגה בשלטון הוביל הוריה סימה. למלך מיכאי הראשון, היורש של כס המלכות של קרול השני, היה רק תפקיד ייצוגי, ללא כוח החלטה בענייני המדינה. המוני לגיונרים חמושים הרסו חנויות יהודיות, צדו את החפים מפשע הללו, הכו אותם והרגו אותם ללא רחמים.
החוקים האנטישמיים החלו להופיע. ב-13-14 לספטמבר 1940, עורכי דין יהודים הוצאו מלשכת עורכי הדין, ובאותה גזרה הוצאו מהנדסים יהודים מהמכללה להנדסה. במקביל, גם עובדי מדינה יהודים הוצאו מתפקידיהם הציבוריים. ב-4 לאוקטובר 1940 גורשו סופרים יהודים מאגודת הסופרים הרומנים. ב-5 לאוקטובר 1940 פורסם צו-חוק להקמת הקומיסריון הלאומי לרומניזציה, שבאמצעותו השתלטה המדינה על כל נכסי היהודים: מפעלים, בתים, מבני מנהלה, חנויות, נכסי קרקע חקלאיים, אדמות, ויערות. ביום 11 לאוקטובר 1940 הוצא חוק מספר 3438, שקבע "הדרה מכל בתי הספר מכל הכיתות והקטגוריות, ממלכתיות או פרטיות, של כל אזרח אשר נולד מהורים יהודים או רק מאב יהודי". צו-חוק מיוחד התייחס לסילוקם מהצבא הרומני של חיילים וקצינים יהודים של קציני קריירה בעלי תארים שסיימו את בתי הספר הצבאיים. חלק מאותם קצינים היו יוצאי מלחמת העולם הראשונה, מעוטרים במדליות רומניות ושל בעלות הברית הצרפתיות והאנגליות. על סמך חוקים אלו, 350,000 היהודים אזרחים רומנים שהיוו את האוכלוסייה היהודית של רומניה, מבלי השטחים שנלקחו מרומניה בסרביה, צפון טרנסילבניה ובוקובינה, הוצאו מחוץ לחוק.
עד כאן חלק הראשון בתולדות בית הספר הטכני של יהודי רומניה.
