מורשת יהודית ברומניה 05.11.2023
יוסיף ברמן צלם רומני ממוצא יהודי חלק שלישי ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 06.11.2023, 09:33
יוסיף ברמן היה באמת כוכב, הוא היה גם איש טוב, עם נוכחות מגנטית, בנוי היטב, רזה, כריזמטי, עם שיער שחור גלי, עור חלק ועיניים ירוקות עמוקות בצבע זית, כך תיארה אותו בתו, לואיזה, בחיבה מאוחר יותר. לכן הוא היה מאוד פופולרי בקרב הנשים. אבל ליוסיף ברמן היו רק שתי תשוקות כל חייו: צילום ומשפחה. איתם הוא הרגיש מסופק. ראיסה הייתה האישה היחידה שהיו לו עיניים בשבילה כל חייו. הוא העריץ את שתי בנותיו הגדולה יותר לואיזה או לילי ברמן שהייתה שחקנית ומטילדה שהתפרסמה לימים בשם טילדה אורסאנו ככוראוגרפית ומורה לבלט. חיי המשפחה תפסו רק רבע מזמנו של יוסיף ברמן. השאר העסיק אותו המקצוע שלו. ראיסה ושתי הבנות העריכו מאוד את הופעותיו הנדירות במשפחה, שכאשר בא לאכול יחד, הן התלבשו בשמלות ערב. ואם ברמן מיעט לחזור הביתה, ראיסה והילדות הקטנות באו לבקר אותו ברחוב סארינדר בחדר העבודה שלו. אם היה יכול, יוסיף ברמן הלך איתם למסעדה. רוב הזמן הם הלכו למסעדה המפורסמת עד היום "עגלת הבירה" CARUL CU BERE . משפחה שחיה בהרמוניה ובכל התמונות הבנות מחייכות יפה, חיוך של ילדים שמחים.
יוסיף ברמן הושפע עמוקות מהציוויליזציה והרוח הרומנית. כשהגיעו בנותיו לגיל בית ספר, הוא אמר לראיסה: "נגדל את בנותינו לפי המסורת הרומנית". והבנות למדו שתיהן בבית ספר רומני מובחר ומסורתי, "המכון פומפיליאן", עם מורים יוצאי דופן, כולל הרופא והמשורר Vasile Voiculescu. שתיהן למדו בלט, ואבא שלהם לקח אותן לאופרה. ולואיזה לא יכלה לשכוח אפילו בזקנתה, את המלכה מריה עם הופעותיה ככוכב שביט בהיר. חובבת אופרה גדולה, המלכה מריה תמיד הייתה יפה ומפתיעה בשמלות הקטיפה הלבנות או הסגולות שלה. כול הצופים באולם האופרה בבוקרשט הסתובבו כדי לראות אותה. המלכה האפילה על כל מה שסביבה.
ניקולאיה יורגה, היה חבר עם יוסיף ברמן. הפרופסור יורגה הזמין אותו מדי שנה לבית הספר הקיץ ב-Vălenii de Munte. ברמן צילם שם הרבה תמונות, במפגשים שבהם השתתף באופן פעיל. יורגה גם הציעה לו לשנות את שמו, כדי להסוות את עצמו איכשהו וכדי להימנע מגילוי כיהודי. העננים השחורים התקרבו. בעצתו של ניקולאיה יורגה, הוא לקח שם בדוי. השם היהודי ברמן, שמשך את תשומת לבם של הלגיונרים, הפך ל-I. B. Urseanu. בתו לואיזה נזכרה: "יורגה אמר לאבי: "ברמן, אתה צאצא של גיבור מלחמה. למה לך את השם הלועזי הזה?" ובכן, ניקולאיה יורגה היה מאוד לאומני, אבל הוא מאוד העריך את אבא ואמר: "מה דעתך שנתרגם את השם? תראה, בגרמנית Bär פירושו דוב. בוא נקרא לך Urseanu!".
כבר ב-1937 הורתה ממשלת גוגה-קוזה לסגור את העיתונים Adevărul si Dimineaţa, שבהם עבד ברמן. ארכיון העיתונים הוחרם, ובו אלפי קלישאות מעשה ידיו של יוסיף ברמן. עבור ברמן זאת הייתה מכה חזקה, אבל הוא המשיך לעבוד בסדנת צילום אחרת, תחת השם הבדוי I.B. Urseanu והוא שלח תמונות לניו יורק טיימס ולכמה מגזינים בלונדון. הוא גם עבד כצלם עיתונות עבור סוכנויות הידיעות Associated Press ו-Scandinavian Newspaper Press. אבל למרות שינוי השם, בנובמבר 1940 ברמן לא הצליח להימלט מרועה הגזרה והלגיונרים אסרו עליו לצלם. "הכל נגמר. עם המקצוע, גם החיים שלי הלכו!". הוא חזר הביתה בוכה נזכרה לואיזה.
יוסיף ברמן התחיל לסבול ממחלת כליות ובהיותו נואש וחסר מוטיבציה סירב לטפל בה ואכן תוך פחות משנה ב-17 לספטמבר 1941 הלך לעולמו בבוקרשט בגיל 49.
בשנת2015 היה אירוע תרבותי של הופעת האלבום הצילומים "רומניה של יוסיף ברמן. התצלומים באלבום נאספו מהארכיון של מוזיאון האיכר הרומני, מוזיאון העיר בוקרשט, ספריית האקדמיה הרומנית ומאוסף הפרטי של בתו של יוסיף ברמן, לואיזה ברמן.
