מורשת יהודית ברומניה 26.11.2023
מאיר אברהם הלוי רב בעל השקפות ליברליות, היסטוריון ופובליציסט יהודי רומני חלק שני ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 30.11.2023, 18:35
הרב מאיר אברהם הלוי שיחק תפקיד חשוב ביותר בכתיבת תולדות יהודי רומניה ותולדות הרפואה היהודית. הוא כתב ברומנית, בצרפתית, בעברית וביידיש וכתביו הופיעו ברומניה, בצרפת, בפולין, בארצות הברית ובישראל. בכך הוא המשיך מסורת של כתיבה היסטורית שכללה את תרומותיהם של יוליו באראש, יעקב פסנתיר, הרב משה גסטר, האחים שוורצפלד ואחרים.
הרב מאיר אברהם הלוי שימש כעורך של מספר כתבי עת יהודים חשובים ביאשי ובבוקרשט. הוא היה בין מייסדי החברה ללימודים יהודיים ברומניה, מייסד ומנהל המכון להיסטוריה היהודית-רומנית ואוצר של ספריית המוזיאון והארכיון ההיסטורי של בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט. כמו כן ייסד וניהל את השנתון "סיני", אחד מכתבי העת ליהדות בעלי רמה גבוהה באירופה, שהתפרסם בשנים 1926–1927 ביאשי וב-1936–1939 בבוקרשט. יחד עם הרבנים הוותיקים גסטר ונימירובר, והרב אלכסנדרו שפרן, בן דורו, היה פעיל בהרצאות ובכינוסים במכון התרבות של הבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט ופרסם ב"עלון ספריית המוזיאון והארכיון ההיסטורי של בית הכנסת הכוראלי". הלוי היה בנוסף חסיד נלהב של תרבות היידיש והשתתף בכינוסים של יידישיסטים, כמו למשל במסגרת הארגון ייווא (YIVO), יחד עם ההיסטוריון שמעון דובנוב והדמוגרף יעקב לשצינסקי (Lestschinsky) ואחרים.
בשנת 1940 הציג הרב הלוי את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי של רומניה. הוא זכה בכ-50 קולות בלבד, מול 76 שזכה בהם הרב אלכסנדרו שפרן. אחרי 1944, בשנים הראשונות של תקופת המעבר אל השלטון קומוניסטי, עלתה מחדש מועמדותו של הרב מאיר אברהם הלוי מול הרב שפרן ומאוחר יותר גם מול הרב דוד משה רוזן.
בגלל שאיפותיו הרב הלוי שיתף פעולה בהקמת ארגון יהודי אופוזיציוני שנקרא "איחוד היהודים הדמוקרטים" שלמעשה נועד לשמש כלי בידי השלטון הקומוניסטי על מנת לחסל את האיחוד הוותיק והפופולרי יותר של היהודים הרומנים בהנהגתו של ד"ר וילהלם פילדרמן. כחבר בועד הדמוקרטי היהודי, ארגון-בובה שהוקם בעידוד הקומוניסטים, הרב הלוי עשה עוד כמה צעדים שנויים במחלוקת כשהציע, לפי עדותו של הרב אלכסנדרו שפרן בזכרונותיו, את ביטול תפקיד הרב הראשי של יהודי רומניה והקמת מעין "איגוד מקצועי של משרתי הדת". ככל הנראה היה מדובר ב"הסתדרות הרבנים ומחזיקי התורה" שקמה באוגוסט 1947. צעדים אלה, שביקשו ככל הנראה למצוא חן בעיני השלטונות ולהצר את צעדיו של הרב הראשי שפרן, לא הועילו לאיש, אף לרב הלוי עצמו. בהמשך לא חסכו ממנו השלטונות הקומוניסטים הטרדות ואי נעימויות. עם זאת, בין השנים 1950–1963 התאפשרה עבודתו כחוקר בתחום המזרחנות, בלימודים הקלאסיים והנומיסמטיקה במסגרת מוסדות האקדמיה הרומנית, שאז נקראה אקדמיית הרפובליקה העממית הרומנית. יתרה מזאת בין השנים 1955–1963 היה הרב הלוי גם מרצה לתולדות הרפואה ופעל במסגרת החברה הרומנית לתולדות הרפואה. הוא נמנה עם מייסדי החברה הרומנית למזרחנות.
בשנת 1963, לאחר קשיים רבים ובעקבות התערבויות לטובתו של אישים רבים ברומניה ובעולם התאפשר לרב מאיר אברהם הלוי להגר מרומניה לצרפת תמורת פדיון כספי. בהגיעו לשם מונה לפרופסור לתולדות עם ישראל בבית המדרש לרבנים של צרפת, שהוא עצמו נמנה בין בוגריה. כמו כן מונה כרב גדול בבית כנסת פריזאי של יהודים יוצאי צפון אפריקה, בו הונהג הריטואל של יהדות ספרד. מדובר בבית הכנסת שלפי ממדיו היה בית הכנסת השני בעיר פריז. במקור אשכנזי, בית כנסת הזה שירת בעיקר יהודים שבאו מצפון אפריקה, ונוסח התפילה היה ספרדי. הרב מאיר אברהם הלוי נפטר בפריז ב-15 לאפריל 1972 והובא לקבורה בבית הקברות באנייה בפריז (Bagneux).
הרב הלוי השאיר אחריו שני בנים. סיימון הלוי (יליד רומניה שנת 1929),רופא מרדים ופרופסור באוניברסיטת ניו יורק וזוזף הלוי.
