מורשת יהודית ברומניה 27.10.2024
דורי לאוב ניצול שואה, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי רומני יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 29.10.2024, 20:28
דורי לאוב נולד ב-8 ליוני 1937 בצ'רנאוצי בבוקובינה, רומניה, במשפחה יהודית ציונית. דורי קיבל חינוך אורתודוקסי. אביו, משה לאוב, היה עוסק במסחר. ביוני 1940 נשלחו דורי לאוב בגיל 3 והוריו למחנה העבודה "המחצבה" (Carieră de piatră ) שבטרנסניסטריה במסגרת גירוש יהודי בוקובינה אשר בוצע ע”י צבא רומניה בפקודת מנהיג הנאצי מרשל אנטונסקו. הם היו בסכנת מוות כאשר הגרמנים חיסלו את המחנה. בזכות תושייתה של קלרה, אמו של דורי לאוב, הצליחו הוא והוריו להתחבא. אחרי ההצלחה הרגעית הזאת משפחת לאוב נשלחה לגטו יהודי גדול בעיירה אובודיבקה. עד להגעתו של הצבא האדום לאזור נדדו ממחנה למחנה וכך נותק הקשר בין דורי ואמו לבין אביו, שלא שרד את המלחמה.
עם השחרור ממחנות טרנסניסטריה, באפריל 1944 ,חזרו דורי לאוב ואמו לצ'רנאוצי אל הבית שלהם והופתעו למצוא שם את הוריה של האם שהצליחו לשרוד את המלחמה. בשנת 1950 בגיל 13 דורי לאוב יחד עם אמו עלה לישראל. אחרי שנה וחצי במחנה עולים ובמעברת טירה, עברו לגור בחיפה. ב-1955 דורי לאוב התחיל ללמוד בבית הספר לרפואה הדסה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיים את לימודיו ב-1962 והתגייס לצה"ל לשירות סדיר כקצין רפואה בחטיבת גולני. לאחר שירות של שלוש שנים, ב-1965, השתחרר ועבד שנה בבית החולים הפסיכיאטרי בעכו.
ב-1966 ד"ר דורי לאוב נסע לארצות הברית להשתלם בפסיכיאטריה ובפסיכואנליזה. במהלכה של ההישתלמות לימד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. בשנת 1969 התקבל לסגל הפקולטה הפסיכיאטרית באוניברסיטת ייל, במכון הפסיכואנליטי ושימש כפרופסור קליני בפקולטה. בשנת 1973 דורי לאוב חזר לישראל כדי להשתתף במלחמת יום כיפור וטיפל בנפגעי הלם קרב . לאוב הבחין שרבים מנפגעי הלם הקרב היו ניצולים או בני הדור השני לשואה.
ב-1979 דורי לאוב הקים את ארכיון עדויות הווידאו הראשון של ניצולי השואה, הארכיון על שם פורטנוף (Fortunoff Video Archive for Holocaust Testimonies) באוניברסיטת ייל, שאסף יותר מ-4000 עדויות ביותר מ-30 קהילות יהודיות ברחבי אמריקה, אירופה וישראל. הארכיון איפשר לחקור את המשמעות החברתית, התרבותית וההיסטורית של עדויות אודיוויזואליות אישיות על השואה ועל אירועים היסטוריים-טראומטיים אחרים. על פי המודל הזה קמו ארכיוני עדות נוספים לשואה ולאסונות הומניטריים נוספים, ביניהם פרויקט איסוף עדויות השואה של ספילברג וארכיונים שתיעדו את מעשי הטבח ברואנדה ובבוסניה.
ד"ר דורי לאוב זיהה שהנוכחות של משקיף מהצד היא קריטית במתן המשמעת והריסון העצמי שמאפשרים לעד להישאר נוכח מספיק זמן כדי להמשיך ולתאר טראומה מבלי לברוח או לכבות את החוויה. השיחה בגובה העיניים עמדה בבסיס האמפתיה ע"מ להבין את הטראומה הנפשית המסיבית. דורי חיבר למעלה מ-30 מאמרים ופרקי ספרים רבים על ייצוג טראומה. בשנת 1992 כתב ופרסם דורי לאוב את הספר "משבר העדות בספרות בפסיכואנליזה ובהיסטוריה”. בספר ניסח לאוב את תפקידו של שומע העדות על סמך ניסיונו כמראיין של מאות עדים. לשיטתו, נשיאת העדות היא תהליך שברירי שבו השומע מעודד את העד אבל נזהר מלדחוק בו להעלות זיכרונות שימוטטו את נפשו.
דורי לאוב היה נשוי ליוהאנה בודנסטאב (Johana Bodenstab), שאף היא הייתה חוקרת עדויות שואה, ולזוג שני ילדים. התגוררו בוודבריג', קונטיקט, ארצות הברית, ושם ב-23 ליוני 2018 בגיל 81 הלך לעולמו ד"ר דורי לאוב.
