מורשת יהודית ברומניה 31.08.2025
אליעזר וויזל סופר, עיתונאי, פילוסוף ואינטלקטואל ניצול השואה חתן פרס נובל לשלום רומני יהודי - חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 02.09.2025, 11:49
ספר הזכרונות של אלי ויזל ממחנות הריכוז "והעולם שתק" או "הלילה" תורגם גם לאנגלית בשנת 1960. הספר נמכר במספר עותקים מועט לאחר פרסומו הראשוני, אך עדיין משך עניין מצד מבקרים, מה שהוביל לראיונות טלוויזיה עם ויזל ופגישות עם סופרים כמו סול בלו. ככל שהפרופיל של הספר עלה, "הלילה" תורגם בסופו של דבר ל-30 שפות ונמכרו עשרה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. בשלב מסוים במאי הקולנוע אורסון וולס רצה להפוך אותו לסרט עלילתי, אך ויזל סירב, מתוך תחושה שזיכרונותיו יאבדו את משמעותם.
בשנת 1955 עבר אלי ויזל לניו יורק ככתב חוץ בעיתון הישראלי "ידיעות אחרונות". בשנת 1969 נישא ליהודיה ממוצא אוסטרי מריון ארסטר רוז, שגם תרגמה רבים מספריו. נולד להם בן אחד, שלמה אלישע ויזל, הקרוי על שם אביו של אלי ויזל. רעיתו של אלי ויזל נולדה בשם מרי רנטה ארסטר בווינה, אוסטריה, ב-27 בינואר 1931. אמה, ג'טה לבית הובל, אביה אמיל היה בעלים של חנות רהיטים. היא גדלה בווינה. בגיל שבע נאלצה משפחתה להימלט עם סיפוח אוסטריה על ידי הנאצים בשנת 1938. משפחתה ברחה תחילה לבלגיה, שם החלה להשתמש בשם מריון. בזמן שהותה בבלגיה, היא הייתה פעילה בתנועת הנוער של האצ"ל. לאחר מכן היא ומשפחתה ברחו לצרפת. בשנת 1942 הם הצליחו להבריח את עצמם לבזל, שוויץ, שם לאמה היה קרוב משפחה בעל אזרחות שוויצרית, והם גרו שם עד 1949. משפחת ארסטר היגרה לארצות הברית בשנת 1949. מריון למדה באוניברסיטת מיאמי אך התגוררה בעיקר בניו יורק.
בארה"ב, אלי ויזל כתב בסופו של דבר למעלה מ-40 ספרים, רובם ספרות עיון על השואה ורומנים. את רוב רווחיו מהספרים שכתב חילק אלי וויזל דרך "קרן אלי ויזל לאנושיות". בין היתר הקימה קרן ויזל את "בית ציפורה" מרכז לימודים והזנה לאוכלוסייה האתיופית בקריית מלאכי ובאשקלון ע"ש אחותו, שנספתה באושוויץ. כסופר, הוא זכה במספר פרסים ספרותיים ונחשב לאחד החשובים ביותר בתיאור השואה מנקודת מבט אישית. כתוצאה מכך, היסטוריונים מסוימים ייחסו לאלי וויזל את משמעותו הנוכחית של המונח שואה, אם כי הוא לא הרגיש שהמילה מתארת כראוי את האירוע ההיסטורי הזה. בשנת 1975, הוא ייסד יחד עם הסופר ליאונרד פיין את המגזין "מומנט"(Moment) שהוא מגזין עצמאי המתמקד בחיי הקהילה היהודית האמריקאית.
על הספר והמחזה "משפט האל" משנת 1979 נאמר כי מבוססים על חווייתו האמיתית באושוויץ של אלי וויזל, בה ראה שלושה יהודים אשר, קרובים למוות, מנהלים משפט נגד אלוהים, תחת האשמה שהוא דיכא את העם היהודי. אלי וויזל החל בפעילות ציבורית להנצחת מורשת השואה, והפך לדמות המרכזית והמוכרת ביותר בארצות הברית בתחום זה. ויזל עודד ניצולי שואה אחרים לספר את סיפוריהם.
בשנת 1977 מונה אלי וויזל על ידי הנשיא של ארצות הברית ג'ימי קרטר לעמוד בראש "הוועדה הנשיאותית לזכר השואה", ובעקבות פעילותו הנמרצת בנושא זה קיבל בשנת 1986 את פרס נובל לשלום על הרצאותיו שנועדו למניעת שואה נוספת, ופעילותו ציבורית רבת השנים שמטרתה להביא לתודעת האנושות את ההכרח בשלום צודק ויושר ומניעת אלימות דיכוי וגזענות. לקראת קבלת הפרס כתבה עליו הועדה כי הוא: "שליח לאנושות, שבמאבקו להשלים עם חוויתו האישית של השפלה מוחלטת בשילוב עם עבודתו המעשית למען השלום, העביר מסר רב עוצמה של שלום, כפרה וכבוד אנושי".
אלי וויזל השתתף בתכנון וייזום הקמת מוזיאון השואה הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון הבירה, וב-1993 זכה להדליק, יחד עם הנשיא ארה"ב ביל קלינטון, את אש התמיד באולם הזיכרון שבמוזיאון, במסגרת טקס הפתיחה.
עד כאן החלק השני של הביוגרפיה של אלי ויזל
