מורשת יהודית ברומניה 10.08.2025
לוצ'יאן ראיקו פילולוג, מבקר סיפרות ועיתונאי רומני יהודי - חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 12.08.2025, 01:10
שנות ה-60 וה-70, בהן ניקולאיה צ'אושסקו עלה לתפקיד בכיר במפלגה הקומוניסטית, הובילו גם לאידיאולוגיית הקומוניזם הלאומי. ראיקו התרשם בתחילה ממעבר הזה. בסוף אוגוסט 1968, לאחר הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה והתנגדותו הפומבית של צ'אושסקו, לוצ'יאן ראיקו היה אחד מ-23 הסופרים שחתמו על מכתב תמיכה בו, שכותרתו "להגנת ערכי הליבה של הסוציאליזם". בשנים מאוחרות יותר, בעודו ממשיך לברך סופרים שאימצו את הלאומיות הרומנית, צ'אושסקו גם הפעיל מחדש לחצים טוטליטריים, עד כדי התמזגות עם הנאו-סטליניזם.
חידוש הצנזורה הפוליטית עדיין מצא את ראיקו כמקרה קשה. בשנת 1972, הוא כתב במאמר משבח על הפרוזה של דומיטרו צפנאג (Dumitru Țepeneag) שנחשב למורד. על פי הדיווחים, המאמר אושר לדפוס על ידי העורך הראשי החדש של כתב העת "רומניה ספרותית" (România Literară) ג'ורג' איבאשקו, אך לאחר מכן נמחק על ידי הצנזורה כ"לא מרקסיסטי מספיק". למרות שהורשה ליהנות מהצלחה כאיש ספרותי, ראיקו עדיין לא התקבל מחדש למפלגה הקומוניסטית הרומנית. בתחילת שנת 1974, הרשויות העניקו לו ולאשתו בית חדש בצפון בוקרשט אך עד יוני של אותה שנה שמו את שניהם, כמו גם עוד עמיתים שלהם, ברשימה של אנשי מקצוע ספרות שאינם קשורים למפלגה ולכן קיבלו רק חצי משכרם עבור עבודתם הסיפרותית. בני הזוג ראיקו המשיכו להיות מוטרדים ע"י הרשויות, שרצו באופן אידיאלי שכל המערכת כתבי העת בפרט והעיתונות בכלל יטוהרו מאנשים שאינם חברי מפלגה הקומוניסטית הרומנית. במשך הזמן הזה ולאורך שארית הקריירה הרומנית שלו, הטלפון של ראיקו היה במעקב ושיחותיו הוקלטו על ידי סוכני ארגון הביון Securitate, ששמרו תיעוד של שיחותיו ושל רעיתו.
הסופר המורד פאול גומה, שנעצר בגין הצתת תנועת מחאה בשנת 1977, ציין את את הסופר ניקולאיה ברבן ואת לוצ'יאן ראיקו כשניים מהחברים שעדיין יכול היה לסמוך עליהם לאחר ארוע זה. ראיקו וברבן קראו בגלוי תיגר על מנגנון הצנזורה בשנת 1978, כאשר שניהם פרסמו שבחים לגומה.
שישה קובצי מאמרים נוספים של לוצ'יאן ראיקו פורסמו בהוצאה לאור “הספר הרומני” (Cartea Românească): "תרגול כתיבה וחוויית קריאה" (Practica scrisului și experiența lecturii) בשנת 1978, "הרהורים על העצמי היצירתי" ( Reflecții asupra spiritului creator) בשנת 1979, "בין בני הזמן" (Printre contemporani) בשנת 1980, "הדרך פנימה" (Calea de acces) בשנת1982, "שברים של הזמן" (Fragmente de timp) בשנת 1984 ובשנת 1985 "סצנות מרומן הספרות"(Scene din romanul literaturii).
במשך תקופה מסוימת בשנות ה-70 לוצ'יאן ראיקו היה דמות מרכזית בחיי הספרות של רומניה, אם כי במידה רבה נותר אדיש לטיפוח מעמדו כסלבריטאי. באותו פרק זמן, אישתו סוניה לאריאן השלימה את המעבר שלה, מכתיבה לילדים לכתיבת פנטזיות. למרות שהותר לה לפרסם את הרומנים שלה, הם זכו להתעלמות רבה מצד המבקרים, מכיוון שהם עסקו בנושאים כמעט אסורים, כגון חייהם של יהודים מהמעמד הבינוני וגם משום שחששו לשבח יתר על המידה את זוגתו של לוצ'יאן ראיקו. בני הזוג ראיקו ניסו באותה עת לשכנע את המשטר להעניק להם דרכונים, שהחזקתם הייתה מאפשרת להם לבקר במדינות המערב. הם סבלו מכשולים עצומים ומשפילים במסע הזה שלהם.
עד כאן חלק השני בתולדות לוצ'יאן ראיקו.
