מורשת יהודית ברומניה 13.07.2025
מירצ'ה סאוקאן במאי, תסריטאי וסופר ישראלי-רומני חלק הראשון

Marian Marom (מריאן מרום), 15.07.2025, 21:55
מירצ'ה סאוקאן נולד ב-5 לאפריל בשנת 1928 בפריז כבן לאב רומני, אלכסנדרו סאוקאן ולאם יהודייה תרזה סולומון. ההורים היו קומוניסטים והיו חלק מארגון ה"קומינטרן". קומינטרן שנקרא גם האינטרנציונל הקומוניסטי והאינטרנציונל השלישי היה האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות. המשפחה עברה לפראג, שם נישאו ההורים רשמית, ולאחר מכן בשנת 1934 התיישבה ברומניה בעיר קאריי (CAREI) קרוב לגבול עם הונגריה. בקאריי הייתה קהילה יהודית חשובה. היהודים קראו לעיר "קרולי", "קרולע" או "קראלי". אחרי 1720 היגרו לעיר יהודים מגליציה. בימי מנהלו של הרוזן שאנדור קארוי היה להם מנהיג שלהם. ב-1741 50 חלקות אדמה נתרמו על ידי הרוזן קארוי לשם הקמת רובע יהודי.
בשנת 1940 עם כניעתה של טרנסילבניה בעקבות תכתיב וינה, משפחת סאוקאן מצאה מקלט ליד סיגישוארה. הם ניצלו בקושי מגירושים לאושוויץ ורדיפות אנטי-יהודים כאשר חלק ממשפחת אמו של מירצ'ה סאוקאן נעצרה על ידי השלטונות ההונגרים ונספתה באושוויץ. יותר מ-30 נפשות מקרובי אמו של מירצ'ה סאוקאן נספו בשואה. בשנת 1944 הגעת הצבא האדום קיבלה ממדים כמעט מיסטיים בדמיונו של מירצ'ה סאוקאן הבמאי העתידי. יתר על כן, מהחינוך שקיבל בבית המשפחה, הוא נותר עם הערצה איתנה ליוסיף ויסריונוביץ' ג'וגשווילי סטלין.
כחבר צעיר במעמד המיוחס החדש, על הקו הקצר עם מוסקבה, למירצ'ה סאוקאן יש את הזכות ללמוד בשנים 1952-1948 במצודת הקולנוע הסובייטי המכון הממלכתי לקולנוע של ברית המועצות. זוהי זכות שמעט יוצרי קולנוע רומנים נהנים ממנה. מירצ'ה סאוקאן הופך לתלמיד חבר של פרג'אנוב, מוריו הם דובז'נקו ויוטקייביץ'. כנראה למד גם עם אייזנשטיין, שגסס באותה תקופה. מורים אחרים של מירצ'ה סאוקאן היו סרגיי גרסימוב ומארק דונסקוי. במוסקבה בזמן הלימודים הכיר אנשים שיהפכו חחברים לחיים ומשתפי פעולה בקריירה המקצועית שלו בהמשך כגון המלחין אנאטול ויירו , הבמאי יוליאן מיהו ועוד רבים וטובים.
עד אז, ומאז ועד היום, אנשים שחונכו על ידי הכוח הקולוניאלי תופסים כיסאות טובים עם שובם לארץ המוצא. מירצ'ה סאוקאן הופך למנהל אולפן הסרטים הדוקומנטריים "אלכסנדרו סאחיה", וגם למזכיר המפלגה שלו, בין השנים 1952–1957. מירצ'ה סאוקאן לימד תחילה במכון לאמנות הקולנוע בבוקרשט, ולאחר מכן במכון לאומנות התיאטרון והקולנוע (IATC).
ההפקה הקולנועית הראשונה עבור אולפן הסרטים הדוקומנטריים "אלכסנדרו סאחיה" היא "חגיגת הבחירות" בשנת1952 אשר צולמה על ידי 10 צלמים. זוהי יצירה תעמולתית שמטרתה להסוות את חוסר התוכן של תהליך הבחירות הקומוניסטי. עם זאת, ביצוע הפקודה מאפשר למירצ'ה סאוקאן לנצל את הפלסטיות של החומר באופן שהיה משמח אפילו את מוריו הסוביאטיים. הסרט הבא נושא את הכותרת "בדרך לחופש" משנת 1954, הפקה שנעשתה לרגל יום השנה הקרב של ה-23 באוגוסט 1944. כאן, נראה כי מירצ'ה סאוקאן מתכוון ליישם את רעיונותיו של אייזנשטיין בנוגע לפאתוס המהפכני בצורה קולנועית. ההפגנה של העובדים בחג המדובר נתפסת כהכתרה של מספר מנצחים, בחזית ההפקה גם המאבק נגד האויב. הסרט הדוקומנטרי משנת 1956 של מירצ'ה סאוקאן הוא "דיווח מהים השחור" (Reportaj de pe Marea Neagră) והוא דעיכה אמנותית. כמובן, הנושא המציאות הסובייטית היה רגיש במיוחד, מה שהוביל לצנזורה ערנית אף יותר מאשר בדיווחים מקומיים. כל תמונה נותחה כדי להסיר כל אלמנט היכול להיחשב ל"פרשנות עוינת". בתנאים אלה, ההשפעה העיקרית של טיפול כזה הייתה להגביל, להיזהר.
בשנת 1959 מירצ'ה סאוקאן מתחתן עם סוזנה ז'וז'ה (Juja) רוט, אף היא יהודייה, ומנישואיהם ייוולד בנם היחיד, אמיל, בשנת 1961.
עד כאן הפרק הראשון מתולדות מירצ'ה סאוקאן.